מייסד SOS-כפר ילדים גמיינר – המבצע שהיה זקוק בעצמו לעזרה

טראומת מלחמה, מחלת אלכוהול, חוסר יכולת התקשרות: הארגון ידע על הצד האפל של הרמן גמיינר – אך שתק על כך והסתירו מהציבור. גם כדי להגן על המותג שלו.

23.11.2025

אפילו אנחנו הופתענו כש-SOS פרסמה את ההתנהגות הבלתי הולמת של גמיינר. לאחר מחקרינו קיבלנו רמזים בודדים, אך לא קונקרטיים.

SOS יודעת רשמית על ההתנהגות הבלתי הולמת מאז 2013. כנראה שחלק בארגון ידעו הרבה קודם, אך שתקו כדי להגן על המותג.

המותג, זה היה תמיד גם הרמן גמיינר, הנדבן, הפילנתרופ וידיד הילדים. נולד באלברשוונדה, גדל בגובה 1,300 מטר. משפחת איכרים ענייה, תשעה ילדים. האם מתה מוקדם. במלחמת העולם השנייה נשלח לחזית המזרחית ושב פצוע. ב-1949 בנה את כפר הילדים הראשון באימסט.

בשבועות האחרונים קראתי חמישה ספרים על גמיינר. שלושה מאת הנסהיינץ ריינפרכט, עיתונאי לשעבר, אחר כך איש חינוך ולימים מזכ"ל SOS. ספרי יח"צ קלאסיים. גמיינר עצמו כתב ספר דק: „רשמים. מחשבות. וידויים".

וישנה הביוגרפיה מאת קלאודיו הונסאל. „למען ילדי העולם". במבט ראשון נראה כמו מהלך יח"צ. אך הונסאל כתב גם על צדדי צל.

ההתנהגות הבלתי הולמת לא מופיעה בספר. עליה שמע מהתקשורת, אומר הונסאל. איש משיחיו לא רמז דבר.

הונסאל מתאר את גמיינר לא רק כנדבן, אלא גם כאדם שנפגע בקלות, שהתבודד מוקדם ושקע באלכוהול; אדם שעזר, אך גם נזקק לעזרה.

גמיינר איבד לא רק את אמו, אלא גם את ארוסתו. היא הייתה גרמנייה ומתה בהפצצה על דרזדן. גמיינר, אז סגן צעיר, שב מהמלחמה טראומתי ולא יכול היה לבנות קרבה לבני אדם. את הבדידות פיצה במחויבותו לילדים. הקמת משפחה משלו לא באה בחשבון.

גם מעובדיו הקרובים דרש זאת. מי שחשב אחרת חש בסלידתו. אלכסנדר גבריאל, ילד כפר לשעבר ועוזרו האישי, הקים משפחה – וגמיינר התרחק ממנו.

„גמיינר היה מאוכזב ומעולם לא הבין", צוטט קוטין. גמיינר נעשה „קצת מוזר". וככל שגדל מפעל חייו, כך פחות יכול היה להתרחק ממנו. „ואז האלכוהול נכנס יותר ויותר לתמונה", אמר קוטין.

SOS הכירה את בעיותיו של גמיינר. אך הארגון לא רצה להודות בהן והסתירו מהציבור כשהיה שיכור. כך סיפרו עובדים לשעבר. דבר ואיש לא הורשו לפגוע במותג.

הרמן גמיינר איבד מוקדם דמויות קשר, היה טראומת מלחמה, בנה כפר שהעניק ליתומים בית – והיה נתון להתנהגות בלתי הולמת כלפי שמונה ילדים לפחות. עבור SOS נחשבה רק הצד החיובי במשך שנים. גם לזה קוראים הגנה עצמית.