שפה: 🇩🇪 DE 🇬🇧 EN 🇨🇳 简 🇹🇼 繁 🇪🇸 ES 🇫🇷 FR 🇮🇹 IT 🇳🇱 NL 🇯🇵 日 🇰🇷 한 🇷🇺 RU 🇧🇬 BG 🇷🇸 SR 🇧🇦 SH 🇵🇹 PT 🇧🇷 BR 🇸🇦 AR 🇮🇳 HI 🇹🇷 TR 🇻🇳 VI 🇹🇭 ไทย 🇮🇩 ID 🇵🇱 PL 🇸🇪 SV 🇩🇰 DA 🇳🇴 NO 🇬🇷 EL 🇮🇱 עב

מאמר 14 / 30 — 2025

סקנדל SOS-כפר ילדים – החושפת והמסתירים

כשהיידי פוקס התחילה בעבודתה ב-SOS, מצאה בארכיון תיקים עם תיאורים מזעזעים ופתחה בחקירה. אך מנהליה דאגו שהתוצאות יישארו חסויות

היידי פוקס התנגשה בקירות. פעמים רבות. היום היא צועדת בפארק אאוגרטן בגראץ. הסתיו כבר ניכר בעצי הערמונים. ועל פוקס ניכרת הקלה. על סקנדל SOS המעסיק את אוסטריה שבועות היא קראה בעיתון. החדשות לא הפתיעו אותה.

באמצע ספטמבר דיווח ה-Falter על התנהגות בלתי הולמת בכפרי הילדים מוסבורג (קרינתיה) ואימסט (טירול), שהוכחה בשני מחקרים סודיים. המנהלים גרמו להם להיעלם במגירה. ה-Falter קיבל את המסמכים בהדלפה אנונימית.

מהיידי פוקס הם לא הגיעו – אך בלעדיה לא הייתה המדינה יודעת עד היום על ההתנהגות הבלתי הולמת. לא הייתה ועדה, לא הייתה פרקליטות חוקרת. הפוליטיקה לא הייתה בוחנת את הרשויות, וכריסטיאן מוזר היה עדיין יושב על כיסא המנכ"ל – וממשיך כרגיל: להסתיר, לטיוח, לשתוק.

אך זאת לא רצתה היידי פוקס. היא שברה את מסורת החברה, רצתה לחשוף במקום להסתיר, לעשות רפורמה במבנים המיושנים. הארגון התבצר, עד שפוקס לא יכלה עוד לשאת באחריות להתחמקות מעסיקה – והתפטרה.

הכול התחיל ביום סתיו אפור לפני שש שנים. ב-4 בנובמבר 2019 ישבה פוקס ברכבת לאינסברוק, שם נמצאת הנהלת SOS. היה זה יום עבודתה הראשון. קודם לכן עבדה כמנהלת במגזר הפרטי. בשלב מסוים רצתה לעשות משהו בעל משמעות והצטרפה לעמותה קטנה. כשראתה את מודעת הדרושים למנהלת אזורית ב-SOS, הגישה מועמדות – וקיבלה את המשרה.

„זאת הייתה העבודה הטובה ביותר שעשיתי עד אז", אומרת פוקס. היא הייתה אחראית על כל כפרי הילדים בקרינתיה, שטיריה ובורגנלנד.

בערב ה-4 בנובמבר 2019 לחצה ההנהלה לידיה ערימת מסמכים, ביניהם ספרו של ההיסטוריון הורסט שרייבר: „מחויבים לשתיקה". בנסיעה חזרה לגראץ דיפדפה במחקר בן 250 העמודים. לאחר הקריאה הבינה: מעסיקה החדש מתמודד עם עברו.

שההתנהגות הבלתי הולמת נמשכת עד ההווה, לא שיערה. זה השתנה במהרה. חמישה חודשים לאחר כניסתה לתפקיד, במרץ 2020, העלה ילד כפר לשעבר האשמות חמורות נגד מנהל כפר SOS מוסבורג. הצעיר טען שהיה נתון ליחס בלתי הולם על ידי המנהל.

פוקס הזעיקה את ההנהלה, את כריסטיאן מוזר ואליזבט האוזר. „הם היו כועסים", אומרת פוקס. היא הבינה שלארגון אין נהלים תקניים למקרה כזה.

פוקס יידעה את רווחת הילדים של קרינתיה. אז נסעה לקרינתיה. מבר של מלון בקלגנפורט ארגנה עוד באותו ערב פתרון זמני. למחרת בבוקר עמתה את המנהל המואשם והדיחה אותו.

פוקס וצוותה סרקו את ארכיון הכפר. במרתף נתקלו בתיעודים מזעזעים של מנהל הכפר לשעבר. התוכן: התנהגות בלתי הולמת כלפי ילדים, שלילת חירות ומזון. „זה היה כמו בסרט", מתארת פוקס. „שישה חודשים קודם לכן החזקתי בידי את ספרו של שרייבר. עכשיו עמדתי בעצמי באמצע מערכת ההתנהגות הבלתי הולמת הזו."

פוקס הגישה תלונה בשם SOS. והיא עשתה דבר חדש לחלוטין בתולדות הארגון: שכרה מומחים חיצוניים, את המכון לחקר גברים ומגדר בגראץ. „היה לי ברור שאנו זקוקים לבחינה הוליסטית", אומרת פוקס.

עד אז טיפלה SOS במקרים על פי סכימה פשוטה: להיפרד מהמבצע, להעניק לו תעודה טובה, לפצות את הנפגע. עבירות טופלו כמקרים בודדים ואף הוסתרו מעמיתים.

מחברי המחקר התחפרו במאות תיקים, פרוטוקולים וראיונות. בסתיו 2021 סיימו את עבודתם. התוצאות היו מפכחות: התנהגות בלתי הולמת פיזית, נפשית, מינית ומוסדית עד לעבר הקרוב.

במהלך העבודה על מחקר מוסבורג צצו האשמות דומות בכפר SOS אימסט. המכון הופקד על מחקר שני. „ראיתי את SOS בדרך חדשה של שקיפות", אומרת פוקס.

ההנהלה הרחיבה את תחום השפעתה של הרפורמיסטית פוקס. במוסבורג הפכה את הכפר. „הצוות היה באווירה חיובית. העובדים עשו דברים גדולים". אך SOS ממשיכה לראות במוסבורג ואימסט מקרים בודדים. לפוקס זה הציק. היא רצתה שכולם יבינו: „יש לנו בעיה מוסדית, יש דפוס".

המלצה חשובה של המחקר לא יושמה: שקיפות. שוב ושוב דחקה פוקס בהנהלה. שוב ושוב נהדפה. המחקר נעלם בתיקייה מוגנת סיסמה. הפקודה: הכול נשאר תחת מפתח.

„הפרסום הוא צעד מרכזי לשבירת השתיקה", אומרת מחברת המחקר אלי סקמבור. רק פעם אחת הורשתה להציג את תוצאות מוסבורג בפני אנשי חינוך. כ-50 עובדים שמעו מה קרה. את המחקר עצמו לא קיבלו.

„עבדנו עם מטפורה", אומרת פוקס: „החלון חייב להישאר פתוח". אך המנהלים סגרו את החלון שוב. אירוע על מחקר אימסט המאוחר יותר נאלצה פוקס "לדחוף בכוח".

לכך היו השלכות: פוקס נודתה ונותקה מזרם המידע. לישיבות שעסקו במחקרים לא קיבלה עוד הזמנה. באביב 2023 התפטרה.

שנתיים לאחר מכן צלצל הטלפון שלה. ה-Falter מחזיק במחקר מוסבורג ורוצה לדעת אם הוא אמיתי. פוקס מאשרת. וה-Falter מפרסם.

גם פוקס נכנסת למים הסוערים של המשבר. מדוע לא פנתה לציבור? „הבטתי ולקחתי אחריות", אומרת פוקס. „ניסיתי להשיג שישוחחו על המחקרים, ונכשלתי."

כמו כל העובדים הבכירים שעוזבים את SOS, גם פוקס נאלצה לחתום על הצהרת סודיות. על עניינים פנימיים לא מדברים. פוקס ביקשה ממעסיקה לשעבר לשחררה מכך. עד סגירת הגיליון הארגון לא עשה זאת.

← All Articles