יוסיף ורוזלין אינם מורשים לאבא – איחוד משפחות מופסק

בגלל "מצב חירום" לכאורה באוסטריה, משרד הפנים מסרב להכניס אלפי ילדים ובני זוג של פליטים החיים כאן. מה המשמעות עבור המושפעים?

דיווח, FALTER 23/2025, 03.06.2025

האחים יוסיף ורוזלין מחכים להצטרף לאביהם איימן באוסטריה. כרטיסי הטיסה כבר היו בידיהם, ואז משכה השגרירות את הוויזה

„אבא ילך איתנו לגן החיות בווינה", אומר סקאן, בן 8, „הוא הבטיח לנו." אחיהם עומר, בן 5, מפשיל שרוול: „אני חזק ולא מפחד מחיות בר."

בין הילדים לגן החיות שנברון עומדים יותר מ-3,000 קילומטרים וממשלת אוסטריה. סקאן ועומר חיים עם אמם איישה בעיר חסכה בסוריה. אביהם יאסין בווינה. באוגוסט 2023 קיבל יאסין מקלט באוסטריה. מאז הוא מנסה להביא את אשתו ושני ילדיו.

עבור סקאן, עומר ועוד אלפי ילדים: נא להמתין. ממשלת השחור-אדום-ורוד רוצה לעצור את איחוד המשפחות. תקנה מתאימה נמצאת כעת לבחינה בפרלמנט.

איחוד משפחות נובע מסעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות אדם: לכל אדם יש זכות לחיי פרטיות ומשפחה. מי שמקבל הגנה כפליט באוסטריה רשאי להביא את הקרובים ביותר – בני זוג וילדים קטינים. אך זכות אדם זו ניתנת להשעיה זמנית לשם הגנה על הסדר הציבורי.

בדיוק מצב חירום כזה רואה הממשלה באוסטריה. בעיקר בבתי הספר בווינה יש יותר מדי ילדים שאינם מבינים גרמנית מספיק. לכן לא צריכים להגיע עוד ילדי פליטים. בנוסף, מספר העבריינים הצעירים בקרב סורים ואפגנים גבוה במיוחד.

המדינה לוחצת אפוא על כפתור ההשהיה באיחוד משפחות עד סוף 2026 – „עד שנקל על המערכות ונשפר אותן", כפי שהסביר שר הפנים גרהרד קרנר (ÖVP).

„אצלנו מתקשרים יותר ויותר אנשים שמודאגים מאוד ממשפחותיהם" – דניאל ברנהארט, הצלב האדום.

הפליטים הסורים יודעים מה משמעות הדבר עבור המשפחות. כבר חצי שנה אינם יכולים להביא את משפחותיהם. עם נפילת הדיקטטור הסורי בשאר אל-אסד בתחילת דצמבר 2024, פתח משרד הפנים באלפי הליכי שלילת מקלט. בכך נעצר גם איחוד המשפחות. סורים מהווים כ-90 אחוז מהליכי המשפחות.

הצלב האדום מייצג בהליכי המשפחות את המבקשים בחו"ל. „יש לנו כרגע בין 3,000 ל-4,000 הליכים תלויים ועומדים, חלקם ממתינים מאז 2021 או 2022", אומר ברנהארט.

איימן, בן 37, כבר קנה כרטיסי טיסה לאשתו ולתאומים בני השמונה יוסיף ורוזלין. מיטות הילדים כבר היו מוכנות בדירת 2.5 החדרים ששכר למשפחתו. באמצע דצמבר הייתה אמורה משפחתו להגיע. אך ימים ספורים לאחר נפילת אל-אסד קיבל איימן הודעה מהשגרירות: הוויזה למשפחתו, שכבר אושרה, אינה תקפה כעת. עליו לבטל את הטיסות.

מאז תקועים אשתו וילדיו בכפר קטן ליד העיר הסורית קמישלי. פעם בשבוע הם נוסעים לעיר הקרובה לקנות מזון. אין בית ספר בכפר.

אין אמנם מלחמה, „אבל תמיד נופל החשמל, והכול הרוס", אומרת האם בשיחת וידאו. ביום מראה המדחום 35 מעלות.

מזה חצי שנה אלפי סורים באוסטריה אינם יודעים אם יוכלו להישאר ולהביא את משפחותיהם. גם חוסיין, בן 27, דואג לאשתו מרים, בת 23. לפני חמש שנים נישאו בעיר חלב. ארבע שנים לא יכלו לחבק זה את זו. „יש לנו אגם שנראה כמו ורתרזי אצלכם בקלגנפורט", מספר הסורי. „אני אוהב לשחות, אשתי פחות. זאת הייתה הוכחת אהבה שהיא שחתה איתי."

במקום לשבת ליד ורתרזי, יושבים יאסין, חוסיין, איימן ואחרים בעמותת „השכנות" באוטקרינג, וינה. פרויקט אינטגרציה התומך בפליטים בשפת אמם. „אנו מרגישים שהמשפחות מתוסכלות מאוד", אומרת כריסטינה שולטן, מנכ"לית השכנות.

פאטימה ברחה מסומליה ב-2014. היא השאירה את בנותיה התאומות בנות הארבע אצל אחותה. „ידעתי שלא אצליח לברוח עם שלושה ילדים קטנים", היא אומרת. ב-2023 קיבלה מקלט. „שילמתי 810 אירו לבדיקת DNA", היא מספרת. כעת היא חוששת שבנותיה תיפולנה תחת התקנה החדשה.

בסוריה נגמרה המלחמה, אך עדיין מתרחשים אירועים. „לפעמים יש יריות ברחובות. לכן איני יכולה לקחת את הילדים לגן ולבית הספר כל יום", מספרת איישה. הילדים כמעט ולא יוצאים מהדירה. „ילדים נחטפים שוב ושוב".

גם הסורי אבו פאריד מתארח אצל השכנות. הוא מנהל קבוצת וואטסאפ עם יותר מ-750 גברים מסוריה הממתינים שמשפחותיהם יוכלו להגיע לאוסטריה. „לצערנו אנו רואים שיותר ויותר נישואים לא שורדים את חוסר הוודאות הזה", הוא אומר.

„מאז שבעלי התקשר אליי לומר שעליו לבטל את כרטיסי הטיסה, לא צחקתי אפילו פעם אחת", אומרת אשתו של איימן. בעלה יושב לבדו בדירת 51 המ"ר בפאבוריטן, וינה. הוא כבר קנה שתי מיטות ילדים, אך מכר אותן. „לא יכולתי לסבול פסיכולוגית לראות כל יום את מיטות ילדיי הריקות."